המופע המרכזי של המשחק הגיע מהקווים. לוזון חילק צ'אפחות, חיבק, נשען וכמובן השתולל משמחה עם השריקה האחרונה. בשביל זה הוא הגיע, עכשיו הגיע הזמן להוכיח שיש לו עוד מה להציע

ואמרו שחיפה יודעת לשחק רק נגד הגדולות. אז אמרו. וצדקו. מכבי חיפה שנת 2017 כבר ממש לא גדולה, בקושי בינונית ומתנהגת במרבית העונה כמו קבוצה קטנה, שלא באמת מודעת לעובדה שהיא כזו. החשש מההגעה לפלייאוף התחתון הוא כניסה לסחרור מול כל הקבוצות אותן חיפה לא הצליחה לנצח השנה, בזמן אמת, שלקבוצות הללו יש על מה לשחק.


בינתיים חיפה נתנה לעצמה חמצן עבור המחזור האחרון והשאירה את שלושת הקבוצות במאבק על הפלייאוף עם האפליקציה של המחשבון בפלאפון פתוחה. משחק שכל כולו לחימה, הקרבה וסגירה הגנתית, שכמעט ולא הספיקה, אבל בסופו של דבר צלחה עבור לוזון וחניכיו. מה שנתן את האות לחגיגות נוסח לוזון בסיום. עבר בין כל שחקן וחיבק, הוריד כאפות וצרח - אין ספק שהוא ודני גולן נותנים פייט על המופע הטוב ביותר בעיר. הקבוצות שלהם, קצת פחות.


לוזון הרכיב את גלזר כי זה מה שנראה לו על פי האימונים, הוא גם הכניס את בריק, ריאן ועמית זנאטי וחיזק עם בן דוד בצד, בתחילת המשחק. תוסיפו את נטע לביא, שחקן "ותיק" עם פז"מ של שנה וקיבלתם בחלק מהמשחק חצי קבוצת נוער או לפחות בגיל של קבוצת נוער. הזכרונות הנפלאים מטדי, אחרי הגביע החמוץ מתוק בשנה שעברה, נמשכו עם עוד 0-1 קטן-גדול, שכולו לחימה והקרבה של רוב צעיר ורעב ועדיין עם סימון שלילי למה שהקבוצה הזאת הפכה להיות.



שמות גדולים בסגל, איך לא מצליחה להפקיד את המיטב (צילום:טל לוי)


מכבי חיפה היא כבר מזמן לא קבוצה גדולה ולמרות שיש לה כמה שמות גדולים בסגל, היא לא מצליחה להפיק מהם את המיטב. עטר מנסה וממש לא מצליח, ורמוט מגיע לפרקים ודמארי לא מצליח להיכנס לקצב בגלל הפציעות. רוקביציה, למרות הניסיונות לשילוב של לוזון, לא מוצא את עצמו וכמעט שמצא את שחקני בית"ר באיבוד נוראי שהיה קרוב לגרור שער יתרון בית"רי. חיפה היא כבר מזמן בית קברות לשחקנים ורוקביציה מרגיש זאת על עורו כמעט כמו שחשו עד לא מזמן עזרא, ורד, גוזלן, מוגרבי ושות'.


המחזור האחרון היה מכאיב מבחינת שחקנים שהתחילו את השנה בירוק ובעטו את חיפה (כמעט, בינתיים) מחוץ לפלייאוף העליון. חיפה דחתה את הקץ, אבל צריך לקרות איזה שהוא נס ספורטיבי בשביל למנוע את הפיכתה של חיפה לסוג של פקטור במאבק של באר שבע על שימור התואר שלהם. סכנין צריכה להפסיד להפועל תל אביב (יש סיכוי ולו בגלל הקהל של הפועל, שידחוף), ק"ש צריכה לאבד נקודות מול כפ"ס (לא יקרה - לעולם) ו...אתם יודעים, מכבי חיפה צריכה לנצח את רעננה בבית, מול שלושים אלף ירוקים שלא מתייאשים מעונת הסמרטוטים הזו.


ההגנה לא הייתה מאה אחוז, אבל הצליחה להרחיק כדורים רבים וכאשר שחקני ההגנה לא עשו כן, גלזר שמר על השער סגור ונעול בצורה הרמטית. השוער, שקיבל את ההזדמנות המחודשת שלו שנייה ורבע לפני תחילת המשחק, הוכיח ללוזון כי לא טעה וסיפק תצוגה הירואית בין הקורות. בקישור הכל היה בינוני וקאמיל ואצק היה איום ונורא, לפחות קהת קיבל הזדמנות לחשוב על הספסל מה הוא צריך לעשות בשביל להצליח. ההתקפה לא הייתה קיימת ומזל שגילי ורמוט החליף מסירות עם גארי ק. וסיים בירייה לרשת, אחרת חיפה הייתה מחפשת את השער עד שבוע הבא ולא בהצלחה מרובה.



סיפק תצוגה הירואית בשער, גלזר (צילום:טל לוי)


גם אם ניפרד מהפלייאוף העליון בשבת, עדיף לעשות זאת עם ניצחון, בכדי להגיע לפלייאוף המקוצר עם מקסימום נקודות ומינימום ריזיקות לחשוב על הקו האדום. אפילו שזה נשמע ונראה מטורף, חיפה של השנה עוד עשויה להיכנס לסחרור מסוכן ותרחיש בלהות קיים, גם אם בעיקר בחלומות של אוהדי הפועל חיפה. עדיף להימנע מעוד מבוכות ולסיים כמה שיותר גבוה ולא משנה באיזה פלייאוף מדובר.


שבוע הבא סילבס ורעננה מגיעים בשביל להרוס לנו ולשפר עמדות לעצמם. עדיף שלוזון יתמקד בהטרפות במשך שבוע שלם וינסה להוציא את המקסימום מקבוצה שתעלה למשחק האחרון של העונה הסדירה וטרום הפלייאוף ללא חלוץ טבעי בכושר (עטר מורחק, דמארי ורוקביציה פצועים בינתיים, נשארו פיטים ועוואד, אניגמות התקפיות שלא נוסו מספיק העונה). לוזון, בשביל זה הגעת, תנסה לסחוט עוד קצת מהלימון החמוץ של שחר ולדרוס את רעננה בדרך לעוד שלושה מחזורי בונוס (מעבר לאלו של הפלייאוף התחתון) בפלייאוף העליון.