לאחר שנדמה היה שמכבי חיפה מתחילה משהו חדש, הכישלון הנקודתי של רנה מולנסטיין הפך לכישלון מערכתי של מכבי חיפה כאשר הקברניט שוב איבד את עשתונותיו
אם יש משהו שלמדתי בשנים האחרונות זה שאם התקשורת סובלת כנראה שמכבי חיפה עושה משהו נכון. ובכן, מה ההגדרה לסובלת? סובלת מתוצאתיה העגומות של מכבי חיפה? ממש לא. סובלת מחוסר ההשפעה והבחישה במתרחש בכפר גלים? ועוד איך. אבל עוד נגיע לזה בהמשך.

ניישב תחילה את נקודת המוצא, רנה מולנסטיין סיים את תפקידו בצדק ונדמה שאפילו מאוחר מדי. ההולנדי פתח את העונה בצורה יחסית טובה ועם ניצחונות מרשימים על הפועל באר-שבע ומכבי תל-אביב. אולם במבחן התוצאה, אל מול הקבוצות ה״קטנות״, נתפס מולנסטיין אובד עצות וגם כגונב דעת לא קטן. צריך להגיד את האמת, הסגל לא היה מושלם וגם עכשיו עוד נדרשים תיקונים קלים. אך לעומת שנים עברו ובטח בהשוואה לקבוצות נוספות בליגת העל לא הייתה שום סיבה ליכולת הירודה.

מולנסטיין היה חלק מהתהליך שמכבי חיפה עוברת, או כך חשבנו. תהליך, מילה כל כך שנואה ואסורה בכפר גלים שהצליחה בשלהי הקיץ לקבל רוח גבית מהקהל הירוק. אחרי שבעטו באיחור אך בצדק ברוני לוי אל מחוץ לכפר גלים, כשאסף בן דוב החליף את איתמר צ׳יזיק במשרת המנכ״ל, וכאשר נראה היה שטור כריסטיאן קרלסן מקבל את הפיקוד על הצד המקצועי - התייצב הקהל הירוק כאחד מאחורי המועדון וסוף סוף התקבלה התחושה ש״משהו טוב קורה״.

ומשהו טוב אכן קרה, התקשורת שלא הצליחה בשום שלב לשים את ידייה על המועמדים למשרת האימון - ביכתה את לכתו של רוני לוי או למעשה את סיום קרנבל ההדלפות בכפר גלים. וזה אם שאלתם - חלק מתהליך.

רנה מולנסטיין (צילום: טל לוי)
רנה מולנסטיין (צילום: טל לוי)



אבל נדמה שמכבי חיפה לא יודעת מה התהליך שהיא עוברת, או בכלל מה התהליך שהיא רוצה לעבור. היחיד שסיפק תשובות ענייניות בנושא היה המנג׳ר קרלסן שגם בבחירת השחקנים וגם בהתייחסות לשנה הבאה הציג את חזונו. היום, באמירה אחת של אותו קרלסן התנפץ לו החזון: ״בשבילי היה ברור שאנחנו צריכים מאמן מקומי, ישראלי, וזאת מתוך הסתכלות לא רק על המטרות ארוכות הטווח שלנו, אלא גם על המטרות בטווח הקצר, ואנחנו חושבים שגיא הוא האיש שיכול לעזור לנו להשיג את המטרות האלו".

הקשבתי לנאמר שוב ושוב ושוב, ואני עדיין לא בטוח כיצד קרלסן התהפך (כביכול) לחלוטין בתפישתו. אפשר להציג זאת כניסיון להתברג בפלייאוף העליון ולהשיג את הכרטיס לאירופה למרות הכל. אבל אני לא חושב ככה, אני בספק אם קרלסן בעצמו חושב ככה. בכל אחת מההחתמות מאז הקיץ, כולל ההחתמה של מולנסטיין נהג קרלסן לפנות לקהל האוהדים באופן ישיר דרך הטוויטר ולהביע את שמחתו מהמהלך. אך לא הפעם.

אותם עיתונאים שחיכו למולנסטיין בפינה והיו מאושרים מכל כישלון של הירוקים על המגרש, עשו כל שביכולתם בניסיון להחזיר ישראלי אל עמדת המאמן - אולי אפילו ישראלי מקורב. ו-וואלה, הצליח להם. נדמה שבמחי יד מחק יענקל׳ה שחר את כל ה״תהליך״ שמכבי חיפה החלה לעבור. זאת שוב הפאניקה, שוב הפעולה חסרת המחשבה בטווח הארוך שנועדה לסתום את החורים בטווח הקצר ולעשות קצת שקט. וכאן לצערי טמונה הבעיה.

אנחנו כקהל לא עיוורים ולא חירשים. כיום קל לנו לשפוט את המועדון מבלי להיעזר במתווכים מוטים. אבל במועדון פשוט לא מצליחים להפנים את זה, לא מצליחים להפנים שהקהל הוא חלק מהתהליך של מכבי חיפה, והוא בעצמו עובר תהליך בשנתיים האחרונות. רצינו בפיטוריו של מולנסטיין, אך גם רצינו לראות שלקברניט יש קור רוח, והוא לא נכנע לגחמות וספינים של עיתונאים.

מה היה קורה אילו היו נותנים לאיתי מרדכי לנהל את המשחקים עד סוף העונה? אם בהחתמה של מולנסטיין חיכינו שבועיים בתקופה קריטית, בהחתמה של גיא לוזון חיכינו בקושי 48 שעות כשידוע כבר שהעונה הזאת הלכה קיבינימט. וזאת לא התנגדות ספציפית לגיא לוזון - בארסנל המאמנים הישראלים הוא אופציה טובה בסך הכל.

מכבי חיפה של היום היא קבוצה שלא יודעת מה היא רוצה מעצמה ושלא מוכנה להודות בכשלים הבסיסיים שהובילו אותה למצב שהיא נמצאת בו היום. נדמה בשבהחלטותיו של יענקל׳ה שחר הוא בעיקר מנסה לסמן וי ולהגיד הנה - ניסיתי את הדרך שלכם וזה לא עבד, והנה זה שוב לא עבד. יענקל׳ה לא מבין שאת הדין והחשבון הוא צריך לתת לאוהדים ולא לעיתונאים. אילו רק היה בוחר להמשיך בקו של צוות זר לטווח רחוק, הקהל היה נעמד מאחוריו ותומך כל הדרך. כי רנה מולנסטיין הוא כישלון נקודתי, לא כישלון מערכתי.

יש בי איזה תקווה תלושה מהמציאות שזה שיעור שקרלסן מעביר ליענקל׳ה שחר בעשה ואל תעשה. ושלא תטעו, יכול להיות שגם קרלסן לא חף מאשמה בבחירה או שחרור של שחקן כזה או אחר, אבל לכל הפחות הוא האיש הכי שפוי במערכת. לנוכח השנים האחרונות, כנראה שהתקווה הזאת תתנדף במהירות. מכבי חיפה שוב משחקת ברולטה רוסית, ויש תחושה שלא חסרים כדורים.

קרלסן, האיש הכי שפוי במערכת (צילום: טל לוי)
קרלסן, האיש הכי שפוי במערכת (צילום: טל לוי)