ב-11 שנים, ייתכן וגם הצליחו להצטבר לפחות 11 מגינים ימניים חלופיים ואיש לא הצליח להחליף את הבלתי מוחלף, את האיש שאף קללה מהיציע או פוסט בפייסבוק לא הצליחו לשבור. הגיע הזמן להגיד תודה לסמל ירוק אמיתי.
בסוף זה קרה וביום כזה הרגשות צפים כאשר מדובר בפרידה משחקן מיוחד, שלא כולם חשבו שיהפוך להיות מן סוג של סמל. סמל שנוי במחלוקת ולא מקובל על כל האוהדים עד יומו האחרון, אבל כן, בעידן שבו סמלים הם בעיקר של הספונסרית ומקסימום מסתכמים בתור סוג של סיסמא, בעידן כזה, משומר היה מן סלע ואי של יציבות, של שקט נפשי בלתי ניתן לריסוק ובעולם כדורגל מנוכר, זה מה שמחפשים לא מעט אוהדים.

כבר כתבתי בעבר על משומר והעדתי שבאופן אישי הוא פתח איתי ברגל שמאל, באגף ימין. ההגבהות המקולקלות, הרחש, הבאז השלילי וחוסר ההערכה בקהל והעובדה שאוהדים סוחפים זה את זה בדעות שליליות, כולם תרמו עבורי את הצורך לגבש אנטי אחד גדול על אחד המגינים היותר טובים ויותר יציבים בישראל בעשור האחרון. פתאום, בשלב מסוים גם נפל האסימון, באופן אישי, שמגרעותיו של משומר הן יחסיות, הוא אולי לא אחד המגינים המבריקים ויוצאי הדופן ששיחקו כדורגל, אבל לעזאזל! אי אפשר היה להזיז אותו במשך 11 שנים מעמדת המגן הימני. הוא תמיד ראה את עצמו מדרדר לספסל בעבור דם צעיר וחדש ותוך חודשיים כבר היה מחזיר את אותו צעיר לכיוון הספסל ומשם להשאלה והחוצה בכלל.

אייל משומר בתחילת דרכו בירוק (צילום: טל לוי)
אייל משומר בתחילת דרכו בירוק (צילום: טל לוי)



לצעירים מהנוער הייתה רק האופציה להסתכל, ללמוד ואז ללכת למועדון אחר להשתפשף, מבלי לחזור. לשכירי החרב בתפקידו היו תקופות קצרות של הצלחה וכאמור, אחרי תקופה קצרצרה, משומר היה חוזר, בשקט הנפשי שלו, להרכב ומעביר את שחקני הרכש מסלול דומה לשחקני הבית שרק ניסו להחליפו. גם העונה הנוכחית קשה לומר שישנו שדרוג, אבל נוכח פציעות, גיל וירידה מסוימת ביכולת, למכבי חיפה היה את האומץ לבצע את המהלך בסופו של דבר.


אי אפשר שלא להעריץ בן אדם שאוכל כל כך הרבה רפש מקהל, התקשורת ועם עליית הרשתות החברתיות, גם בדיחות (מצחיקות לאללה) על יכולותיו, ונותן להכל לעבור מאוזן א' דרך אוזן ב' (או לחילופין, דרך העיניים) והחוצה. התשובות של משומר לראיונות תמיד הסתכמו דרך תשובה לקונית; שהוא מודע שיש חלק מהקהל שלא אוהב, אבל חלק אחר אוהב ומעריך והוא כאן להישאר, עד שיוחלט אחרת. בניגוד גמור ל"סמל" שספג מחלק קטן של הקהל קללות והעדיף ללכת ללבוש צהוב ולמחוק היסטוריה עשירה יותר.


משומר מעולם לא שיתף פעולה עם מלעיזים והחזיק במן אופטימיות קוסמית כזו, אשר עזרה לו להעביר ימים קשים מאוד בקבוצה ומעולם לא הראה אפילו סדק בעור הפיל שלו. הוא שחקן הגנה נפלא, שומר בחסד וגם שחקן תוקף עם טכניקה נהדרת, שמה לעשות? התקשה קצת בהגבהות והאלטר אגו שלו עשה ועושה קריירה ענפה בפייסבוק, בזכות זה. אבל אם לבחון מגנים אחרים, לפי הגנה, הגבהות וטכניקה, הם אפילו לא היו ראויים לצחצח את נעליו של האיש המחויך ומשרה הרוגע.


מבחינה סטטיסטית הוא הצליח להרוויח מעצם העובדה שהיה שותף, בתחילת דרכו, למכבי חיפה גדולה יותר מעכשיו, מחוברת יותר והאליפויות נחקקו בסלע ואחת אפילו לא מעט בזכותו, בזכות שער ניצחון בלתי נשכח מול הפועל פתח תקוה. בשנה שעברה הוא סגר פינה פתוחה אצל מרבית שחקני ואוהדי מכבי חיפה בשני העשורים האחרונים ואף הניף את הגביע עם שותפות מלאה במשחק הירואי, בגמר הגביע נגד הצהבת.


משומר העיד על עצמו ביום שלאחר המעבר שהוא שייך לזן מיוחד, כזה שמצליח לשרוד במועדון כמו מכבי חיפה 11 שנים וכפי שכל אוהדי הקבוצה יודעים, רובן של השנים הללו לא סוגות בשושנים. הוא נשאר, דבק בקבוצה וגם שסימנו לו את הדרך החוצה, הוא לעס את דרכו חזרה פנימה, בלי לעשות רעש ובלי לייצר פרובוקציה אחת. אם לא הספתח הגרוע, אצל הקהל הירוק, הוא כנראה היה אחד השחקנים האהובים, אבל זה מה שקורה שמתפתחת סטיגמה.


עכשיו הרשתות החברתיות והטלפון של משומר מעידים קצת אחרת ממה שניתן היה להרגיש במשך שנים – למשומר הייתה ויש המון אהבה מהקהל הירוק. בעידן שבו סמל אחד יורק על הבאר שנתנה לו להניף גביע ועובר לתל אביבית שנואה אחת, סמל שני עושה דרך כל כך שונה ועובר לתל אביבית שנואה אחרת. האצבעות מרחפות על המקלדת בקלילות, כי פשוט קל לסכם ולהרעיף שבחים, אבל הגרון נחנק, העיניים מתמלאות והבעסה להיפרד מאחד השחקנים האהובים עליי במכבי חיפה של העשורים האחרונים, דווקא לכיוון הפועל תל אביב עושים את שלהם.

למשומר הייתה ויש המון אהבה מהקהל הירוק (צילום: ניר חורי)
למשומר הייתה ויש המון אהבה מהקהל הירוק (צילום: ניר חורי)



משומר לבש 17 שנים את הצבע הירוק, כאשר 11 שנים מהן זה היה ירוק של מכבי חיפה ועל אף שברור לי, באופן אישי, שישנם אוהדים שאומרים "ברוך שפטרנו", יש הרבה יותר אוהדים, המצטערים על הרגע בו משומר הפך להיות כל כך לא רלוונטי עבור המועדון, עד כי הם החליטו לשחררו ליריבה האחרונה שנאבקוה עם מכבי חיפה על תארים, ששתיהן עוד היו רלוונטיות למאבקי התואר.


תודה על רגעים יפים, על שהיית סמל לשקט נפשי וקור רוח, תודה שלא נשברת גם ברגעים הקשים שהציב הכדורגל עבורך, תודה שסיננת את כל רעשי הרקע ותמיד נשארת עוגן הגנתי וקבוצתי בעבור כל כך הרבה שחקנים ואוהדים מסביבך. לך תשאיר את הפועל ליגה (למרות שאני אישית מקווה שהיא תרד ואתה עוד תחזור), עלה והצלח בכל הזמן שאתה עוד מחליט להיות שחקן כדורגל.

אייל משומר, תודה!

כתבה מאוד יפה

כתבה מאוד יפה על שחקן שהפך להיות סמל ובמכבי חיפה כמו בשאר הקבוצות בארץ, אין הערכה לסמלים. חבל...