לא יוצאים מפרופורציות ולא שוכחים את חמש השנים האחרונות, אבי רוזנברג ואוהדי מכבי חיפה חוזרים ליהנות מכדורגל.

זו באמת את?


תני לי להסתכל עלייך רגע, ליהנות כמו פעם. איזה יפה את.. בדיוק כמו שזכרתי. כל כך מרגשת, בדיוק כמו אז. כשהיה כיף לבוא לראות אותך, אז כשנדחסנו בתור בסבא אליעזר כשהגשם היכה לנו על הראש, או השמש ייבשה את המוח, שלוש שעות לפני דרבי או משחק עונה מול האחות מת"א.


שלא תביני לא נכון. לרגע לא הפסקנו לאהוב, או לחכות לראות אותך. המשכנו לבוא. המשכנו לצאת מאיזור המרכז 3 שעות לפני רק כדי לבוא לראות אותך, תמיד עם תקווה כזו שגם את תגיעי, אבל לרוב היית עושה לנו טובה אם היית מגיעה. חצי כוח כזה. עכשיו, זה נראה אחרת.


פשוט כי חזרנו ליהנות. אפשר היה לראות את זה אחרי הניצחון במחזור הראשון. בשביל זה אנחנו בכדורגל – ליהנות ורק דרך אותה הנאה אפשר יהיה לשחק כדורגל טוב ויעיל, כזה שיביא ניצחונות ובהמשך גם תארים. מתי בהמשך? הנבואה ניתנה לשוטים.


 ולא, אין כאן יומרות או הצהרות. אף אחד לא מדבר על אליפות ולמרות הניצחון הגדול בשמחת תורה (תורנו), עדיין היה פחד כזה שנפקשש מול אשקלון. הכי קל עבורנו למעוד במשחק בית כזה ולסיים ב-1-1 מביך או לצאת עם 0-1 מדכדך. אבל חלק מהתהליך אומר דבר אחד – לא נרד מהמגרש עד שלא נעשה הכל, אבל הכל כדי לכבוש כמה שיותר.


נכון, אפשר "לבכות" על נקודות שהלכו לאיבוד מול בני יהודה, אבל למה לנו? אם נסתכל על מה שקצת פספסנו, או נחזור על המנטרה של "אם רנה היה מתחיל איתנו את העונה" אז לא נסתכל על התהליך ולא נצליח ליהנות ממנו.


ליהנות מהשוער כחול לבן שצומח לנו בין הקורות. גם אם בקרוב הוא יחזור לספסל, הוא יילך וישתדרג, ליהנות מצמד המגינים שרצים להם באגפים במיוחד אחרי שנזכרים בשחקנים אותם הם החליפו ולהבין את השידרוג. ליהנות ממספר 31 שרץ ומתקל במרכז המגרש ולא להאמין שזו רק עונה שנייה שלו בבוגרים. ליהנות מאלירן עטר ולא להאמין שזה אותו השחקן שהמאמן הקודם הצליח לדכא כל כך.



זו באמת את? (צילום:טל לוי)


והמאמן? הבדל של שמיים וארץ. לקרוא את הטורים של ה"פרשנים" לפני חודשיים וחצי כשהעיפו את רוני לוי והביאו רק את "העוזר" של פרגסון, ההוא שהוא לא שם מספיק גדול לפרשנים ולהתענג על החביתה שהם הפכו להיות. הגנה, התקפה, התאמה טקטית והכל כחלק מדרך, תהליך.


נכון, זה רחוק מלהיות מושלם, אבל למי אכפת. אנחנו נהנים. עכשיו, רק תביאו ת'דרבי.


חזרנו להנות גם אם לכמה רגעים

yair nitzan