הדור הבא הצטרף למשחק פרמיירה חגיגי וכל מה שנותר הוא טעם האכזבה אשר הולך ומלווה כבר כמה שנים את הדור הנוכחי. התקווה היחידה היא שמשהו ישתנה בעוד הדור החדש מתמלא בירוק.

במצב הנורמאלי לא הייתי משתף בהגיגי ליבי ומקלדתי, אבל המאורע הספציפי הזה הכריח אותי לדלג על הסבל הממושך שגרם לי המשחק ועזר לי להתמקד בדברים החשובים ביותר בחיים. דבר ראשון שראיתי במשחק הזה הייתה האפשרות לקפוץ ליד הבית ולאיצטדיון הזנותי של הליגה, הידוע יותר בשמו "המושבה". סחבק תושב העיר ומכיוון שלא רק Go מכבי Go מארחת בו, אלא גם שתי הקבוצות השוליות של תל אביב בחרו בו כאופציה לעת עתה (עת בלומפילד משתפץ לו), הייתי אמביוולנטי לגבי מה שזה אומר עבורי. שלושה משחקי חובה באיצטדיון המנחוס הזה והחשוב מכולם והסיבה שבחרתי להתפייט על מה שאין, הייתה האופציה לקחת את דניאל הקטן למשחק הבכורה שלו בעיר מגוריו עם הקבוצה שנכפתה עליו לאהוד, מעצם היותו בני הקט והצד השני, כמובן – מכבי חיפה מודל 2010 ואילך.

הינוקא כבר קיבל שטיפות אינספור מילדי הגן אודות קבוצה צהובה כלשהי, אשר שולטת במוחות אבותיהם ואת המפולת הזו חייבים לעצור. שיטוט קטן באינטרנט, רכישת כרטיסים בעמלת שקר כלשהו של שלושה שקלים ובלב נרגש חיכיתי שימוצה לו באיטיות סוף השבוע ונגיע למגרש. אופציות ההסרטה כבר מיצו את עצמן בתגובה הראשונה לקניית הכרטיסים (צוננת למדי) ואפילו בכניסה לאיצטדיון ודווקא שהייתה הזדמנות להסרטת סלפי מרגשת בשער הראשון, נלחצתי, איבדתי עשתונות ויצאתי עם תמונה צוהלת ורגע קטן שיישב בזיכרון שלי בלבד ובעיקר יזכיר לי איזה אידיוט, חסר שליטה בסיסית ברזיי האייפון, אני.

עם תיק של "סופר-סטרייקה", מאובזר בכריך וחסר בקבוק מים (כי ברור שיוחרם) שמנו פעמינו לאיצטדיון וערכנו הופעת בכורה כפולה, גם שלי במגרשים השנה וגם של דניאל הקטן אי פעם. צעקות לפלט שיבוא לתמונה (הסתכל חזרה בחצי מבט חושש כי היה באמצע אימון, מה שלא הבשיל לצילום משותף), הסברים קלים על המגרש והנה מתחיל המשחק. כמה ציפיתי לחגוג את הבכורה עם ניצחון על המנחסת הלאומית, באיצטדיון המנחוס הלאומי ונגד אחד מהסמלים הלאומיים שלנו על הקווים, שמאמן קבוצה די אפרורית, אם לומר את האמת. מה כבר ביקשתי? ניצחון, כאשר יש כלים לא רעים על הנייר. תצוגה סוחפת ואיזה 1 – 0 קטן, שבסיומו הם יתיישבו מולנו ואחר כך יגידו בעמדת הראיונות שהם עדיין לא מגובשים וזה יגיע, אבל העיקר הן שלושת הנקודות? לא. דניאל הקטן קיבל תיקו משמים עם הררי תסכול של אביו, מבטים מבואסים ומבאסים שלו ותחינות ללכת הביתה כבר שתי דקות לסוף, בשעה שחלק מהאוהדים הוותיקים יותר כבר התקפלו, בשביל לדלג על הפקקים, אנחנו יצרנו עוד אוהד מתוסכל לשנים הלאה.


במשחק עצמו,  נראה שההולנדי מתכוון להרבה טוב והוא לקח, תפר, הזיז, הכניס והצית לכמה רגעים בתחילת המשחק את המחשבות: הנה פאנצ'ר מעאכר מחליף את משומר ומפנה מקום בקישור והנה יש מחליף לטאלב ורק צריך שהזרים יהיו טובים, הישראלים נהדרים על הנייר וייסחפו איתם, אז חלמנו, פיללנו וקיווינו ומה יצא? ביצה!




עורר געגועים למשומר (צילום:טל לוי)



האגף של המעאכר עורר געגועים למשומר וגועל מהאובר וורסטיליות של השחקן, שנראה ממשחק למשחק כמו אילוץ, לא כמו פגיעה בול. מוסא נחמד, אבל לא נושך הגנתית וממש לא מיצה את הקטע ההתקפי – יש לו עוד קצת זמן, לפני שיתחיל לחטוף מפירות וירקות העונה. הציוות בין דקל לבין שחקן הליגה השנייה בקרוב, הוא לא משהו שכדאי לנסות מול קבוצות צמרת ולויטה הוא אחלה, תמיד.

רוקביציה רץ ומסר, התפנה וניסה וכל מה שיצא לו זה פנדל ומבטי תסכול לעבר הקישור העייף ביותר בארץ. גילי ורמוט עייף מדקה שלושים, רועי קהת עדיין לא סוחב כפי שציפו ממנו, מוגרבי ונטע נלחמו, אבל לא מעבר ורק הפולני הראה ניצוצות משולבים של כדורגל, תחכום ומהלכים מועילים וגם זה לפרקים. יש עוד מלא עבודה, הקבוצה נראית רע וזו נראית כמו עוד שנה שהים יגיע מוקדם.

דניאל שלי ראה דניאל אחר (אביטל) מבקיע ראשון (עוד שחקן כתום שכובש נגדנו שער בכורה) וקפץ, עד שהסברתי לו שהירוקים שלנו חטפו. הג'וניור נכנס למשחק היטב ודרש הרבה מאלו שעוד יאכזבו אותו רבות העונה ונראה בסך הכל כמו אוהד ממוצע אשר הולך וצועד בצעדיי אביו, רק עם קצת יותר התלהבות ועם הרבה פחות עצבים וסרקזם.


בבית חיכתה לנו הפסקת חשמל של כמעט שעה, אשר הורידה את השאלטר על יום מרגש ומאכזב (כן, גם יונייטד ביאסו את הצורה), שייכנס עבורינו לפנתאון ועבור סגל המאמנים והשחקנים של מכבי חיפה להיות נקודה נוספת בדרך לסיר הלחץ המבעבע של שנת 2016-2017. שבוע הבא באר שבע, אתם באמת חושבים שהקסם של עונה שעברה מול הגמלים יימשך?



הדור הבא במשחקו הראשון, תמונה למזכרת



שאפו

כמו בכל עונה במשך כמעט עשור!!! אין רכש הולם והקבוצה מציגה יכולת בינונית ומשעממת, עד שהקבוצה תתחבר נשתרך מאחור ונסיים במרכז הטבלה. מכבי חיפה לא מצליחה שנים למצוא רכש שישפר את רמת המשחק ויוביל את הקבוצה למעלה, גם אני הגעתי עם שני בני (אחד מהם גם לשמחק הבכורה ) והתאכזבתי , משחק שכונתי ,שחקנים מקבלים כדור ולא מסוגלים לקבל החלטה מהירה, הגנה פשוט זוועה, אין ספק שהצד החלש הזה חייב לקבל עדיפות גבוהה אחרת הקבוצה תתפרק מול הגדולות ומשם הלחץ יגדל והמצב רק יחמיר. מקווה מאוד שיתעוררו ויבינו את הנקודות החלשות וימצאו דרך לשפר לפני שיהיה מאורח מדי.

Dotan Aharon

אחלה כתבה מיכאל!

אבל יש פשוט דקות של רפיון בלחץ והגנה ואצק זכה לשבחים אבל במשחק הזה הוא הפסיד את רוב המאבקים

Yair Nitzan