הפרידה מרוני לוי הייתה מתבקשת. אפילו יותר מזה, אבל כבר בתחילת הקיץ ולא כעת.

האופן בו קרו הדברים לחלוטין לא מצביע על התעוררות של יענקל'ה שחר, אלא רק חושף את גודל הבעיה בהתנהלותו. רק מזכיר כאן שיענקל'ה סיכם עם רוני כבר בשלב הפלייאוף של העונה שעברה שימשיך לעונה נוספת. אני לא מכיר אף מעסיק שישדרג את תנאי העובד שלו או יאריך את חוזהו אחרי שזה נכשל. ולמען הסר ספק, מקום רביעי עבור מכבי חיפה הוא כישלון, פר אקסלנס ולא, גם הזכייה בגביע שהגיעה אחרי ההחלטה העקרונית להאריך את חוזהו של רוני בעונה נוספת, לא משנה את זה.

גם במהלך הפיטורים, לא הייתה שום יוזמה אמיתית שעשויה להביא בשורה כלשהי. יענקל'ה לא הגיע אל הפגישה עם רוני כשההחלטה כבר התקבלה על-ידו. ההחלטה הייתה משותפת ונרקמה תוך כדי הפגישה, כששני הצדדים הבינו שהגיעו למבוי סתום. כל הכותרות המפוצצות של כלי התקשורת על "זעזוע" ו"רעידת אדמה" שיענקל'ה יצר, תלושות מהמציאות ומשקרות. בדיוק כמו על הדשא, גם מה שקורה מחוצה לו במכבי חיפה מבוסס על מקריות ועל הברקות רגעיות. גם במקרה הזה.



ם מה שקורה מחוצה לו במכבי חיפה מבוסס על מקריות ועל הברקות רגעיות


ע"פ הפרטים שנחשפו בשעות האחרונות ע"י כתבי הספורט השונים, מרכז המחלוקת שהביאה לסיום דרכו של רוני במועדן, היה עם המנהל הספורטיבי תור כריסטיאן-קארלסן. לא כ"כ מפתיע, למען האמת. לא זכור לי אף מקרה בו מאמן ישראלי עבד בהצלחה תחת מנהל ספורטיבי/מקצועי. הרי אנחנו כאן בישראל יודעים טוב יותר מכולם ואנחנו לא אוהבים שמצמצמים לנו את תחומי האחריות, אפילו אם כשלנו ברובם.

כעת, אחרי אחד הכשלונות המביכים שידעה מכבי אי-פעם בדמות הדחה מול יריבה שאני בכלל לא בטוח שכל שחקניה מתפרנסים מכדורגל בלבד,  הייתי ממליץ ליענקל'ה לקחת בחשבון שבמידה וגם בליגה הסיפור יהיה זהה, הוא האיש אליו תוסט האש. לא המנהל המקצועי וגם לא המאמן אותו הוא התבקש ע"י הבוס לבחור ולהחתים בהקדם, הם אלה שייאלצו לתת את הדין, כשנותר להם פחות מחודש עד משחק הליגה הראשון להעמיד כאן סגל ראוי.