בהיותו בן 9 התחיל ניר לשחק בקבוצת הילדים שם שיחק בתפקיד חלוץ, עד שהודיעו לו: "חלוצים יש הרבה, ושוערים אין בכלל - ואתה ניחנת בידיים ארוכות וגמישות בלתי רגילה" ניר שמע לעצות אלו והתייצב בין הקורות.
דוידוביץ' המשיך להתאמן כשוער והגיע לנבחרות הצעירות, שם היה ידוע כשוער שמקריב את עצמו עם הרבה אומץ לב וזינוקים, מה שגרם לפציעות רבות.

ניר הגיע לבוגרים של מכבי חיפה אך התקשה לקבל את ההזדמנויות עקב הצבתו של רפי כהן בשער. בין השניים היה מתח ולא היו "יחסי אהבה" , ובכך הם חסמו את דרכם של השני. השניים החליטו להיפגש ולשבור את הקרח שהיה ביניהם, בפגישה דוידוביץ' הציע שיעבור לקבוצה אחרת אך רפי כהן התנגד ואמר כי הוא מתכוון לעבור לקבוצה אחרת, הפועל חיפה.
דוידויץ' חשב שסוף כל סוף הוא מקבל את ההזדמנות לה הוא חיכה, אך למזלו הרע בוני גינצבורג הצטרף לקבוצה, וגם ביניהם היתה מתיחות רבה, בה חשב דוידוביץ' שמגיע לו לתפוס את התפקיד.

ניר לא ויתר וקיבל את התפקיד ביושר ולא הוצא מההרכב מאז, חוץ מפציעות למיניהם. ב-1998 שיחק דוידוביץ' במשחק בכורה שלו בנבחרת נגד טורקיה שם ישראל ניצחה 4-0. משם דוידוביץ' היה שותף ורשם תצוגות טובות במשחקים חשובים והיסטורים למועדון כמו הזכייה בגביע המדינה ב1998, העפלה לרבע גמר גביע למחזיקות גביע. מאז, מכת פציעות גדולה התקיפה את דוידוביץ', קודם היתה זו הפציעה במפשעה שבה היה צריך לשחק עם משככי כאבים עד שביצע ניתוח. כשנדמה שניר חוזר, הקבוצה ייצאה לטורניר מכובד ביוון שם ניר ביצע זינוק לכדור ובו נפגעה כתפו ונגרמו לו כאבים עזים.
ניר המשיך לשחק אך רק אחרי שערך בדיקה בבריטניה הבין כי מצב כתפו חמור, ושצריכים לנתחו לאלתר. בזמן זה, תפס את מקומו אבי פרץ עד שניר חזר בעונת 2000/2001. כשחזר דוידוביץ', רשם עונה בלתי רגילה עם שיא הבקעות הכי נמוך בשער (36) וזכייה (ראשונה שלו) באליפות המדינה.
כאן הגיע פציעתו הגדולה של השוער, במשחק קדם אירופי של הנבחרת נגד נבחרת ספרד ייצא דוידוביץ' לכדור הפקר מול חלוץ ספרדי, שם ניסה להרחיק כדור ולפתע אחז ברגלו ונפל. התברר שהפציעה היתה קשה מאוד, קרה ברצועה הצולבת מה שמצא את ניר על שולחן הניתוחים עוד פעם.
בהעידרו, תפס את מקומו דודו אוואט ששיחק ביריבה העירונית.
דוידוביץ חזר אחרי שורה של ניתוחים ושיחק מצוין מה שהוכיח שחזר ליכולתו הקודמת. בזמן אימונים שיגרתיים לפני יציאה למשחק גומלין אירופאי, דוידוביץ' עוד פעם עבר פציעה נוראית והתברר שהוא נפל על רגלו בה עשה את הניתוח. השוער הצטרך לעבור שיקום נוסף, כולל ניתוח . המועדון לא מצא מחליף לדוידוביץ' והחליט להחזיר את דודו אוואט אל בין הקורות.

דוידוביץ' חזר בעונת 2003/2004 2 מחזורים לפני סוף העונה , אחרי שדודו אוואט לא הרשים בקבוצה. הקבוצה ספגה 2 שערים ב-2 משחקים אלו ורשמה משחקים טובים מאוד. עד היום, דוידוביץ הקרוא "השוער מס' 1" ממשיך לשחק בקבוצה והוא נחשב לאחד השחקנים האהובים על האוהדים. לקראת סיום עונת 2003/2004 , במחזורים בהם האליפות מתחילה להתקרב לחוף דדו, מבטיחים פיני זהבי ויעקב שחר למצוא לניר קבוצה בספרד, כל כך טבעי שמפסגת הקריירה בישראל, המועדון היחיד בו שיחק בארץ- מכבי חיפה, יתקדם לאירופה.

בסיום עונת 2004 לאחר חגיגות האליפות והסיכום נקבע כמעט באופן חסר תקדים כי ניר דוידוביץ הוא כדורגלן השנה של העיתונים מעריב וידיעות, של שחקני ליגת העל, של גולשי האתר ושל צופי ערוץ הקבוצות. למעשה לא זכור שום גוף תקשורתי שבחר שחקן אחר ובכך למעשה, מסיימת בצורה מכובדת עונתו הענקית של השוער, שנראית גדולה עוד יותר לאחר שמחשיבים את חזרתו מפציעה קשה בתחילת העונה.

בעונת 2008/2009 ניר שוב עבר פציעה לא קלה ואף היה חשש שניר ייאלץ לפרוש ממשחק פעיל, אך חוזק הנפשי המיוחד והאדיר של ה"תמנון" לאחר תקופת היעדרות לא קצרה ניר חזר לשער הקבוצה וזכה עם המועדון באליפות. עונה לאחר מכן, דוידוביץ לראשונה העפיל עם הקבוצה לליגת האלופות.

בתחילת עונת 2009/10 הגשים ניר חלום והעפיל עם הקבוצה לליגת האלופות. זו הייתה סגירת מעגל עבור השוער החיפני שפספס את הקמפיין הקודם עקב פציעה. ניר שיחק בכל 12 המשחקים במסגרת האירופאית וגם בליגה הישראלית לא פספס אף משחק כשפתח בכל 35 מחזורי הליגה, הישג מרשים נוכח ההיסטוריה מלאת הפציעות שלו. ניר ספג בעונה הזו רק 16 שערים כאשר שמר על רשת נקייה במשך 954 דקות רצופות. בסיום העונה הודיע על פרישה מנבחרת ישראל.

(דור אדמשטיין, אלי בנבנשתי,אבי רוזנברג)